כל המנהיגים הגדולים מעניקים השראה לאנשים לראות יותר בעצמם ובאחרים
השבועות האחרונים היו עמוסים – בנוסף לכל העבודה המלהיבה במשרד הראשי, גרג ואני ביקרנו באנגליה, הונגריה, צרפת ויפן, ואני המשכתי את המסע להונג קונג! זה היה מעולה לחזור לדרכים ולבלות זמן עם ה-FBOs שלנו. אתם תמיד מקבלים אותנו בברכה ואנו מודים לכם מאוד על הכנסת האורחים שלכם.
יש דברים רבים שהייתי רוצה לספר לכם עליהם, אבל אסתפק בסיכום קצר: רקדנו על החוף בדרום צרפת, הפתענו יותר מ-200 אורחים של מיקלוש ברקיץ’ ב״מפגש ההזדמנות״ שלו, צפינו בשקיעה על הדנובה, בכינו על הבמה יחד עם אלפים באוסקה וציינו לשבח את הישגיהם (כולל שני מנהלי יהלום חדשים!) וחגגנו את חייו (וזכרו) של חבר יקר בכפר יפהפה בוויילס. זו זכות וכבוד לעשות את מה שאנחנו עושים!
הדבר שאני הכי אוהב בעסק שלנו הוא מערכות היחסים שאנחנו מפתחים. הטבע של העיסוק שלנו ושל מי שאנחנו כחברה הוא שיש עומק רב בקשרים שאנחנו יוצרים. ועם קשרים שכאלה בין קולגות וחברים מסביב לעולם, אנחנו נפתחים גם להתמודדות עם אובדן גדול. החודש נאלצנו להיפרד משני אנשים נפלאים: ה-FBO הוותיק וחבר ה-GLT ג’ון קרטיס, ומנהל המדינה לשעבר של הודו, אמרג’יט אובהי. שניהם הקדישו את חייהם לעזור ל-FOREVER לצמוח עם השנים, כאשר כל אחד מהם הותיר אחריו מורשת של אדיבות והצלחה.
כמו שקורה לא פעם במקרים כאלה, לקחתי לי כמה רגעים לעצור ולחשוב. ג’ון היה הראשון שלימד אותי על העסק שלנו ועל התעשייה ואהבתי לבלות זמן איתו. הייתה לו יכולת לגרום לך להרגיש אופטימי, בטוח בעצמך, חכם יותר וקליל יותר. ג’ון לימד אותי, בחור צעיר מליברפול, יותר ממה שהוא אי פעם ידע, והוא הצעיד אותי בסבלנות רבה וללא שיפוטיות כשהדריך אותי בשנים הראשונות והמגושמות שלי בעסק. אמרג’יט היה חלוץ בהודו. היה לו לב חם וחוש הומור שיכול היה לעזור לו להתגבר על המצבים הקשים ביותר. הוא היה מסביר פנים, אדיב, סבלני ורגוע. הוא אף פעם לא התרגז ותמיד הצליח לפנות זמן לכולם.
שני האנשים האלה הצליחו לשמש דוגמה ששווה ללכת לפיה. אז מה היה סוד ההצלחה שלהם? אני לא מוסמך לענות על השאלה הזו, אבל כשאני חושב על הדברים שלמדתי מהם, אני מגלה חוט מקשר למרות שהשיגו את ההצלחה שלהם בדרכים שונות מאוד.
שניהם הובילו תוך שימוש דוגמה, לימדו אנשים לגלות יותר אכפתיות מאחרים לגבי מה שנחשב נבון, לחלום על יותר ממה שאחרים חושבים שהוא מעשי, ולצפות ליותר ממה שאחרים חושבים שהוא אפשרי. הם לימדו אותי איך להאמין בבלתי ייאמן בדרך שבה הם חיו ואהבו, וזה שינה אותי מן היסוד.
כל המנהיגים הגדולים מעניקים השראה לאנשים לראות בעצמם ובאחרים יותר. זה בדיוק מה שעשו ג’ון ואמרג’יט, פעם אחר פעם.
במהלך השנים, שמתי לב שמנהיגים גדולים הם גם אדיבים, מנומסים ומגלים התעניינות בחיי הסובבים אותם. הם לא מתנשאים או גסי רוח. רקס היה כזה, במיוחד כשאף אחד לא היה מסתכל, וגם גרג כזה. מנהיגים כאלה שואלים שאלות ומכירים תודה ונוהגים בצניעות אפילו שהתנאים לכך מתערערים. הם שומרים על רוגע ומתמקדים במציאת פתרונות.
אז כשהחיים, ולפעמים המוות, מסיטים אותנו מדרכנו- כשיש לנו יותר שאלות מתשובות- בואו לא נהפוך לא נהפוך לווכחניים. בואו נמצא פתרונות, נשתקם ונבנה מחדש. בדיוק כמו ג’ון ואמרג’יט, בואו נעזור אלה לאלה לטפס על הגבעה, נשתיק את הסחות הדעת ונרוץ יחד לצד השני כדי לפגוש את האתגר הבא שלנו.
זה הריגוש והלב של מנהיגות אמיתית. לא מדובר ברגעים קצרים מאוד של חגיגות.
