ג׳ורג׳ אברס גילה את קיומו עתיק היומין בשנת 1862, בפפירוס מצרי מ- 1500 לפנה״ס. רופאי יוון ורומא השתמשו בו בהצלחה רבה כעשב מרפא. חוקרים גילו, שגם תרבויות סין והודו העתיקות השתמשו באלוורה. מלכות מצרים השתמשו בו, בחיפושיהן אחר יופי פיסי, ובפיליפינים משתמשים בו ביחד עם חלב, לריפוי דלקת כליות. צמחי אלוורה נזכרים בתנ״ך, והאגדה מספרת, שאלכסנדר הגדול כבש את האי סוקוטרה באוקיאנוס ההודי במטרה להשיג יתרון אסטרטגי, על ידי אספקה של צמחי אלוורה לטיפול בפצעי הקרב של חייליו.
הפיתוח המהיר של מדע הרפואה המתועד בעולם המערבי, וההגירה אל אזורי אקלים פחות נוחים, גרמו לירידת הפופולריות והזמינות של האלוורה, והשימוש בו נפסק כמעט לחלוטין. מעניין לציין, כי השימוש באלוורה היה נפוץ כמקור זמין לריפוי בקרב תושבי מזרח אירופה וארצות חבר העמים לאורך מאות השנים האחרונות והיה נהוג לגדל בבית עציץ עם צמח האלוורה כ״בית מרקחת פרטי״.
כיום, למרות האפקטיביות הניכרת של טיפול במחלות בעזרת תרופות רפואיות-מערביות, שימוש בתרופות לטווח ארוך גורם לעתים לתופעות לוואי אצל החולים. כתוצאה מכך, צרכנים רבים ואנשי מדע חוזרים לבחון את האפשרות להשתמש ברפואה המסורתית והטבעית, שהוזנחה לאורך השנים. וכך, צמח האלו ורה שוב מעורר סקרנות, בגלל האפשרויות המעניינות הטמונות בו וסגנון החיים שלנו.
הפופולריות הגואה של האלוורה באזורי אקלים שבהם הוא אינו גדל, מתאפשרת רק הודות לתהליך הנקרא “ייצוב”. למשל, אם תפרוס תפוח ותשאיר אותו חשוף לאויר, הפרי ישנה את צבעו במהרה.
כך גם אלוורה. בטבע, הג’ל שבתוך העלה הפנימי מוגן היטב על ידי הקליפה הבשרנית החיצונית, המונעת איבוד נוזלים ומגינה על העלה מהשפעות האטמוספירה. כאשר העלה נחתך, מתחיל תהליך החמצון, ואם אין מונעים את הדבר, הג’ל היקר יאבד את תכונותיו המועילות במהירות רבה (תוך כ – 4 שעות).
ייצוב, היא השיטה לשמר את הגל במצב זהה למצבו המקורי, מבלי לאבד את פעילותו ויעילותו, כפי שהוא בעלה הרענן על הצמח. ללא הייצוב, מתחיל תהליך של ריקבון, אפילו במצב של קירור או יבוש. לחברת Forever יש מספר פטנטים, המגנים על תהליך הייצוב, וכך עלה בידי החברה לפתח מומחיות בטיפול באלוורה, שאין שנייה לה. כבעלי עסקים ב-Forever אתם יכולים עכשיו להשתתף בהצלחה של חברה יוצאת מן הכלל זאת, ובו זמנית, להועיל באופן ממשי ללקוחותיכם בשוק, שאין בו מגבלות של גיל, מין או תרבות.
