רקס מוהן, מייסד ויו"ר מועצת המנהלים
הביוגרפיה של נורמן רוקוול מסתיימת במילים אלו: “אני קם השכם כל בוקר. אני נמצא בעבודה כבר בשעה שמונה... הבנתי כבר מזמן שלעולם לא אגיע לרמתו של רמברנדט... אני עדיין ממשיך לעשות כמיטב יכולתי”.

אני כותב מכתב זה בשובי מחודש עמוס מאד במסעות. במהלך חציה הראשון של השנה ביקרתי כמעט בכל היבשות. זו הייתה עונת כנסים אזוריים נהדרת, בהשתתפות קהלים עצומים של משווקים אשר היו נרגשים מאוד לקחת חלק בהזדמנות שמציעה חברת Forever. דיברתי עם אלפים מכם ולא חדלתי להתפעם כל פעם מחדש מסיפורי הנחישות, ההתמדה וההצלחה שלכם. אני יודע שבניית עסק אינה עניין של מה בכך, אך אין דבר בעל ערך אמיתי בחיים שהוא פשוט.
בפעמים שבהן אתם חווים רגעים של ספק, כדאי לכם להיזכר בסיפורו של הצייר האמריקני הנודע, נורמן רוקוול. במהלך חייו צייר רוקוול עשרות שערי מגזינים. אך הוא היה שונה מציירים רבים אחרים: הוא לא רק צייר את החיים, הוא חי אותם. ממש כמו כל אחד מאיתנו, רוקוול ידע ניצחונות והנאות, כמו גם כישלונות וצער.
במהלך שנות עבודתו המוקדמות כצייר, רוקוול למד להמשיך הלאה גם כשהמצב נראה חסר תקווה. אף שבהמשך דרכו הוא צייר יותר מ-300 שערים עבור המגזין “סאטרדיי איבנינג פוסט”, אותו המגזין שסיפק לו את עיקר ההכרה והפרסום בקריירה שלו, דחה אותו בתחילת דרכו, כאשר ניסה להציע לו איור שער. האם רוקוול רצה להרים ידיים? ודאי! האם הוא עשה זאת? ודאי שלא! הוא זכר משהו שקרא בספר: “אם אתה נופל על הפנים, אל תשכב שם סתם ותאנח, קום!”.
זו עצה טובה עבור כל אחד מאיתנו.
במקום לקבל את הכישלון, הוא יצא במהרה לעבר המשרדים של מגזין אחר, לו הוא מכר את האיור. בנוסף, במקום לוותר על ה”סאטרדיי איבנינג פוסט”, הוא החל כבר ביום המחרת לעבוד על ציור שער חדש עבור מגזין זה. יש כאן מסר שאנו יכולים בהחלט ליישם אצלנו בעסק של Forever: כשמישהו אומר לכם “לא”, אל תאבדו את המוטיבציה. פשוט המשיכו הלאה לאדם הבא עד אשר מישהו יגיד לכם “כן”. אל תזניחו את האנשים שעימם כבר דיברתם. הם אולי עדיין לא מוכנים עבורכם כעת, אך לחיים יש דרך משלהם לשנות ולהשתנות, ומחר – אותם אנשים עשויים להיות מוכנים לקראת ההזדמנות האדירה שמוצעת להם.
כפי שציינתי, רוקוול המשיך בקריירה שלו וצייר יותר מ-300 שערי מגזין עבור ה”סאטרדיי איבנינג פוסט”, שבכולם מיוצגים דימויים מחיי היומיום וערכי יסוד. חיי היומיום היוו עבורו השראה, ובעבודותיו הוא היה מסוגל לגרום לאנשים להזיל דמעה, להעלות על פניהם חיוך ולנסוך בהם ביטחון מנחם בכך שהם חולקים תקוות, חלומות וחוויות המשותפים לכולם.
הביוגרפיה של נורמן רוקוול מסתיימת במילים אלו:
“אני קם השכם כל בוקר. אני נמצא בעבודה כבר בשעה שמונה… הבנתי כבר מזמן שלעולם לא אגיע לרמתו של רמברנדט. אני חושב שעבודתי משתפרת. אני מתחיל כל תמונה עם אותן תקוות גבוהות, וגם אם לעולם איני מצליח להגשים אותן, אני עדיין ממשיך לעשות כמיטב יכולתי”.
זו עצה טובה שכדאי לחיות על פיה. אני מקווה שלעולם לא אגיע לנקודה בחיי שבה ארגיש שאין לי עוד לאן להתקדם, איך להשתפר. למרות שאני תמיד בעד לחגוג את ההצלחות, אני לעולם לא רוצה להרגיש שעשינו מספיק. עדיין יש כל כך הרבה אנשים שזקוקים למה ש-Forever מציעה, אנשים שעדיין צריכים להבין מה המשמעות של בריאות אמיתית בשילוב עם רווחה כלכלית אמיתית. אני מקווה שכולנו נמשיך לשאוף להתקדם בחיינו ובעסקינו. תמיד יש עוד דבר שניתן לעשות, לפיכך- תמיד המשיכו לנסות!

נורמן רוקוול הלך לעולמו בגיל 84, כשציור לא גמור עוד עומד על כן הציור שלו. הוא היה מסור למטרותיו, והתמדתו הבליטה אותו ביחס לכל השאר. אני מקווה שגם אתם תציבו לעצמכם מטרות ותתמידו בעשייה, על מנת שתהיו לענקים בין בני האדם!

רקס מוהן, מייסד ויו"ר מועצת המנהלים | למאמרים נוספים של רקס מוהן

סיפורי הצלחה