בזמן כתיבת שורות אלו המונדיאל לקראת סיומו. המהפכה שהתחוללה בהדחתן של כל הנבחרות שנחשבו כמובילות בטוחות לזכיה בגביע היוותה ׳סנסציה׳ – ברזיל, גרמניה ועוד… מתוך כל המהפכה הזו, צצו לפתע שחקנים שהתבלטו בשני אופנים: האחד במנהיגות אישית שקטה כמו למשל קיין – הקפטן הצעיר של נבחרת אנגליה ובאופן השני, משחקי הקבוצה. כל הקבוצות שנשענו על מישהו בודד שהתבלט – ניימר, רונאלדו או מסי הודחו מהתחרות. נשארו לחצי הגמר וכמובן לגמר רק הקבוצות ששחקניהן עבדו יחד ויצרו סינרגיה.
צפיתי גם בהיסטוריה של שחקנים בולטים רבים. מסתבר שלא כל אחד מהם “נולד” להיות שחקן מצליח. הפוטנציאל שלהם הבשיל רק לאחר עבודה קשה, עקביות, חזרה אין סופית על תרגילים במגרשי האימונים, הכנה מנטלית ורצון עז להצליח. עז ברמות כה גבוהות שהמשחק שלהם דמה למלחמה על החיים שלהם.
כשבוחנים את כלל המשווקים הבולטים ב– Forever, הם לא נולדו כמנהיגים. רובם צמחו להיות כאלו מתוך רצון עז לממש חזון אישי. לעיתים לאחר שמלאו צורך (לעיתים קיומי) ואז הם יצרו את החזון שלהם ארוך הטווח. ג’יין ליץ׳ נוהגת לספר על הקשיים הכלכליים בתחילת דרכה, ולכן היא בעשיה מתמדת של העצמה ופיתוח אישי של אחרים. קים מדסן מספר על הצמיחה האישית שלו כשברקע שהייתו בבית יתומים. קים התחייב לעזרה לילדים היכן שהוא יכול. הוא תורם לבתי יתומים בליטה ובלטבייה ובמספר מקומות ברחבי אפריקה. בכל פעם ששוחחתי איתו יש לו נכונות לקדם את Forever כי הוא מבין את הכוח שבהעצמת אחרים. גם ג’יין וגם קים, למרות שהם באים מרקע תרבותי ואישי שונה, נוהגים באותה צורה. הובלה תוך דוגמה אישית ובענווה רבה!
ג’יין ליץ’ וקים מדסן הם רק שניים ממנהיגים בולטים ב – Forever. ישנם כמובן רבים אחרים, כל אחד עם הסיפור האישי שלו או שלה. כל אחד יכול לאמץ את הדרך הזו ולהצליח. זה לא קורה בין לילה. זה דורש עבודה עקבית, חזרות על אותה הדרך: שימוש אישי, מכירה, CC4, צירוף משווקים חדשים לקבוצה והדרכתם. פעם אחר פעם. בדרך נופלים וקמים ומי שעקבי יהיה בראש הרשימה של המובילים והמצליחים.
נכון ש – Forever זה לא משחק כדורגל אבל בהחלט כדאי ללמוד מנסיון של אחרים.
אפשר לקרוא את סיפורם האישי של מנהיגים אלו ואחרים בספר ״40 סיפורים של Forever״ שהוציאה החברה לרגל 40 השנה.