נחמה מאיר, מנהלת בכירה, Senior EM
מקום ראשון לשנת 2018
הצטרפתי ל- Forever בשנת 2010
כולם יודעים שאני ממוקדת מטרה, אבל אנשים רבים לא יודעים שיש לי הפרעות קשב וריכוז, ושעדיין אין לי רשיון נהיגה (למרות שקיבלתי שני רכבים מ-Forever)

זמירה מרון, מנהלת בכירה, Senior EM
מקום שני לשנת 2018

הצטרפתי ל-Forever בשנת 2004 אבל אין לזה שום משמעות מבחינתי, כי זה לא רלוונטי לעשייה שלי. השאלה המתאימה ביותר עבורי היא כמה שעות עבודה עבדת. במשך השנים שעבדתי, התפקוד שלי היה מוגבל בריאותית והיה חלקי ביותר, כשאני מכמתת את שעות העבודה שלי בהשוואה לשעות עבודה של משרה מלאה אז התשובה שלי היא כ – 6 שנים.

מה שמפתיע את רוב האנשים כשאני מספרת להם על תחילת דרכי זה רוב האנשים שרואים אותי עכשיו מתקשים להאמין שכשהתחלתי את הקריירה שלי במערכת הבנקאות בתחום השיווק, רעדתי מפחד שזה לא מתאים לי, ואכן אחרי חודשיים ניסיתי להתפטר כשאני אומרת לבוס שלי שאני לא מתאימה למכירות. לא האמנתי שאני יכולה. הבוס שלי לא קיבל את ההתפטרות שלי ואני, שאהבתי לעבוד עם קהל החלטתי לבטוח בבוס שלי, מה שגרם לי להתגבר על מכשולים.

תמה קופמן, מנהלת בכירה, Senior EM
מקום שלישי לשנת 2018

הצטרפתי ל- Forever בשנת 2009
כולם יודעים  שאני אמא לשבעה ילדים, גרה ביישוב עלי, ומאד אוהבת את העבודה ב-Forever, אבל אנשים רבים לא יודעים שהייתי מורה ומחנכת קרוב לעשר שנים, מעולם לא למדתי או עסקתי בתחום השיווק, וכיום במקביל ל-Forever אני מנחת הורים בגישת “שפר”.

מהי נחישות עבורך?

נחמה: נחישות זה לדעת, שאין תכנית מגירה אחרת, זאת התוכנית והיא חייבת להצליח. להסתכל על האתגרים ולהרגיש בוודאות שאף אחד מהם לא יותר חזק מאיתנו. להרגיש את העוצמה הפנימית שיש בתוך כל אחד מאתנו ולתת לה להתבטא בעסק, לדעת שיש קשיים, יהיו קשיים, וזה חלק מכל מסע וכל עסק, להיצמד לערכי היסוד שלנו, לחזון ולחלום הגדול, ולהחליט שהוא יקרה, ויהי מה. לזוז כל הזמן קדימה. קדימה. קדימה.

זמירה: המחשבה הראשונה שעולה בראשי היא ההחלטה שקיבלתי בגיל 24. אני זוכרת את עצמי עומדת בסלון ביתה של חברה ומנהלת שיחה בזו הלשון, אני: “גמרתי להיות פקידה”. היא פתחה זוג עיניים בפליאה ושאלה אותי: ״ מה תעשי?״, עניתי לה: “אני הולכת להיות מנהלת”, היא: ״מנהלת של מה?״, אני: “לא יודעת אבל זה מה שיהיה “.
אני נזכרת בזה וצוחקת. האמת היא, שלא ידעתי אז מה אני מסוגלת לעשות ולא היה לי שום גרעין בבסיס שגדלתי עליו כדי שאוכל להאמין שזה אפשרי עבורי, אבל ידעתי מעבר לכל ספק שאני רוצה הרבה מעבר למה שהמורים וההורים אמרו שזה טוב בשבילי. ניתבתי את החיים המקצועיים שלי ממקום של אותה החלטה ובניתי קריירה מזהירה הן במערכת הבנקאות והן כבעלת עסק עצמאי בתחום השיווק הישיר. כאישה באווירה העסקית של לפני יותר מ-30 שנה, זה בפני עצמו היה מאתגר, כך שאת עיקר ההתפתחות העסקית שלי עשיתי טרם ההצטרפות ל-Forever .

האם את זוכרת את התחושות כשהצטרפת ל-Forever?

תמה: כן בוודאי, אני זוכרת תקוות גדולות ואפילו התרגשות לקראת הצעד החדש והלא צפוי הזה לצד חששות גדולים. לא הכרתי אנשים שעובדים ב-Forever, וגם לא הכרתי שום מוצר. חששתי גם מהרעיון של השיווק הרשתי, מאחר שלא הכרתי אותו כלל.
נחמה: כשהצטרפתי ל-Forever לא ידעתי אם אצליח או לא. תהיתי אם ״הדבר הזה״ יילך. מצד שני, הרגשתי המון התרגשות ופרפרים בבטן, חשתי שאם זה טוב כמו שזה ניראה אני הולכת להתעשר פה.

מה הבנת כשהצטרפת לעסק ?

זמירה: לא הבנתי כלום. למרות שהיה לי רקע בפיננסים, מבנה התמלוגים נראה לי משהו מסובך ביותר ובלתי אפשרי להבנה בשבילי.
ברור שגם לא הבנתי את גודל הפוטנציאל הטמון בעסק, אבל בראשי הסתובבה המחשבה “איזה כיף, זה משהו לא מחייב” .

האם ויתרת על משהו כשהצטרפת?

נחמה: ויתרתי על המון: על בית מסודר, אוכל מושקע לילדיי. ויתרתי על מפגשים משפחתיים, ימי הולדת… אבל אמרתי לעצמי שאם אוותר עכשיו בטווח הקצר – בטווח הארוך יהיה לי יותר מכל הדברים הללו.
הדבר היחידי שאני מצטערת שויתרתי עליו זה פעילות גופנית מסודרת – על זה אסור לוותר והשנה אני אחזור לזה.

תמה: נאלצתי לוותר על ‘הראש הקטן’ או ‘השלווה’ שיש לשכירים ביחס למשכורת החודשית שנכנסת קבוע בסוף החודש, בניגוד למשכורת של עצמאים, שיש בה מרכיב מסוים של אי ודאות. בנוסף, כל שלב חדש בהתפתחות שלי ב- Forever דרש ממני לוותר על ההרגלים הישנים והמוכרים שהיו בשלב הקודם,  לצאת מ’אזור הנוחות’ ולהתנסות באתגרים חדשים.
וכמובן, ויתרתי על הלחץ לצאת לעבודה מוקדם בבוקר ולהספיק להכין את הילדים לבית ספר בזמן, ויתרתי על צהרון לילדים כי אמא שלהם בעבודה, ויתרתי על עמידה בפקקים בדרך לעבודה, ויתרתי על משכורת נמוכה שלא תואמת את כישוריי ואת הזמן שהשקעתי.

תארי בקצרה את הרגע בו החלטת להצטרף

נחמה: שמעתי על Forever בצורה ׳מגומגמת׳ מחברה טובה שהייתה חדשה בעצמה, החלטתי להצטרף עוד לפני שראיתי מצגת מסודרת – זה נשמע לי טוב מידי בשביל להגיד לא. השילוב בין ״אין סיכון כלכלי״ וגם האפשרות ״להרוויח והרבה״ – זהו שילוב מנצח.

תמה: כשהייתי בהריון השלישי חיפשתי עבודה מהבית, כי רציתי לגדל את ילדיי הקטנים. לאחר תקופה שבה לא מצאתי שום כיוון של ממש, הגיעה פתאום ההצעה להצטרף ל-Forever. הרגע המשמעותי ביותר עבורי היה הרגע שבו הגיעו שתי הערכות הביתה ויכולתי ממש למשש את המוצרים ולראות בעיניים על מה מדובר באמת…

מה היו החששות שלך בתחילת הדרך?

תמה:  היו לי חששות האם אוכל להצליח בתחום שאני לא מכירה ואין לי בו כל ניסיון. פחדתי שלא אצליח למכור, שלא אדע איך לדבר על המוצרים ושלא אדע איך להעביר את זה הלאה. אני זוכרת גם שחששתי מאד מ”מה יגידו…”, איך יתייחסו אל ה”מקצוע” החדש שלי המעגלים השונים שסביבי.

נחמה: היו לי הרבה חששות: החשש להכשל, שזה לא יעבוד ושאנשים יצחקו עליי.

זמירה: עם הניסיון והרקע שלי, לרגע לא היו לי חששות בהיבט המקצועי. נהפוך הוא, ההתמודדות שלי הייתה לגלות שאני מתקשה מאוד לנהל שיחה ברצף או ללמוד על המוצרים. החששות שלי נבעו מבעיות בריאות בלבד. כפי שסיפרתי בעבר, לפני שהגעתי ל-Forever עברתי תאונת דרכים שהוציאה אותי מתפקוד תקין. הרופאים לא נתנו לי סיכוי רב להשתקם, וכמה מהם אף אמרו לי שלא אצליח לשוב לעולם השיווק.

איך התגברת על החששות?

זמירה: מה שסייע בידי הוא “למה” חזק מאוד. חששתי מאוד מחיים של עוני ולהיות כמעמסה כלכלית על המשפחה שלי ועל כן החלטתי להתמקד ולהיות נחושה להחזיר לעצמי 5 מטרות שאיבדתי בגלל התאונה, הפורמט של Forever היה הפתרון האופטימלי עבורי .

נחמה: אמרתי לעצמי שב-Forever אין ממה לחשוש כי אי אפשר באמת להכשל – מקסימום מנסים שוב. תמיד אפשר להתחיל מחדש. ולגבי החששות ממה יגידו האנשים, ממרומי גילי אני יכולה להגיד שלא משנה מה תעשו, יהיה לאנשים מה להגיד, ישנם אפילו אנשים שיש להם מה להגיד לגבי מספר הילדים שהבאתי לעולם, ועל זה נאמר: ״הכלבים נובחים והשיירה עוברת״.

תמה:  קודם כל הידיעה שאני לא נדרשת לקחת שום סיכון כספי נתנה לי את הרגיעה האמיתית. זה הרגע שבעלי ואני נרגענו, וקיבלתי את האומץ להיכנס. אני לא בנויה להרפתקאות ולקיחת סיכונים.
בהמשך, כשנכנסתי יותר לעבודה, ראיתי שכשיש הכוונה טובה והדרכות טובות, כל אחד יכול להצליח, גם אם אין לו ניסיון. לא צריך חכמה גדולה, צריך בעיקר התמדה לאורך זמן, נחישות, כוח רצון, וגם מוכנות להצליח בקטן בשלבים הראשונים תוך כדי נשימה ארוכה והרבה סבלנות עד שהעסק יגדל.
במקרים בהם אין בסיס לחששות ולא מרגישים סיכון אמיתי, כי החששות הם רק פחדים ממציאות לא מוכרת וכדומה, אז צריך פשוט להתעלם מהם ולעבוד. פשוט לעבוד ולעבוד, להתמיד במשימה. ממילא ככל שהזמן עובר, מתפתח ביטחון עצמי, מכירים את העסק יותר, וגם צוברים הצלחות קטנות שנותנות כוח להמשיך. וכמובן, אסור להתרגש יותר מידי מכישלונות, מדחיות ומחוסר הצלחה. מי שלא מנסה – לא נכשל, אבל גם לא מצליח…
כמובן שלאורך כל הדרך התפללתי לה’ שאם זה אכן עסק טוב שמתאים לי ויהיה לי טוב בו, אז שיעזור לי להצליח ושייתן לי את החכמה איך לפעול ולהתקדם. זה המקום גם לומר תודה לבעלי היקר, שבהרבה נקודות של חולשה תמך בי, עזר לי לקום, ולחשוב מחשבות טובות שנותנות כוח ומחזירות אמון.

מתי הבנת את עוצמתה של Forever ?

זמירה: בשנת 2006 היה אתגר אירופאי. מי שעמד באתגר זכה לנסיעה לכנס בסטוקהולם.
החלטתי שאני עומדת ביעד למרות הקשיים שלי, התקשרתי לעובדים שלי לשעבר ולחברים והם הצטרפו לעסק. זו הייתה הפעם הראשונה שעשיתי משהו בתפקוד ממוקד וברצף.
זה היה לפני עידן השיתופים ברשתות או ביוטיוב . לעולם לא אשכח את הכנס הזה. אי אפשר היה לדבר איתי יומיים. הייתי בהלם מוחלט. רק שם הבנתי שאני באמת יכולה לבנות עסק ענק עם המודל של Forever, ושאני נמצאת במקום בו אצליח להשתקם כלכלית.

איזו עיצה היית נותנת לאלו שנמנעים מעשייה משום שחוששים מהתהליך?

תמה:  אני חושבת שבמקום לעסוק בתיאוריה צריך לקפוץ למים. השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו היא, האם הוא רוצה שחששות ופחדים ינהלו לו את החיים. הרי יש חששות גם מלהתחתן, מלגדל ילדים, מלקנות דירה, וכדומה. כשאדם בוחן את הדברים בשכל, ורואה שיש לפניו הזדמנות שאינה כרוכה בסיכונים גדולים מידי, הוא צריך לקפוץ עליה ולהשאיר את החששות בצד. אני חושבת שתמיד עדיף לנסות, מאשר לשבת בחיבוק ידיים.

נחמה: התרופה היחידה לחששות זו העשייה, ופעמים רבות מופתעים לגלות שזה נחמד יותר ממה שחשבנו.

מה היית ממליצה למי שרוצה להגיע ליעד שעשוי להראות רחוק מהשגה?

נחמה:  עשייה – עשייה – עשייה

תמה:  לחלק אותו לחלקים קטנים. גם הטיפוס על הר גבוה מתחיל בצעד אחד בלבד, שאחריו מגיע עוד צעד. כששואלים רמטכ”ל האם הוא חלם להיות רמטכ”ל בתור חייל פשוט, הוא יענה שהוא רצה להיות בסה”כ מפקד. אחרי שהוא הפך למפקד הוא חלם להיות קצין. וכך הלאה. כששמים מטרה רחוקה מידי לנגד העיניים
– היא לא מציאותית, ומביאה בהכרח לתסכול ולייאוש. לכן צריך לחלק את היעד הנכסף להרבה חלקים קטנים, שאפשר להשיג אותם, וככה אדם חש שהוא מתקדם כל הזמן, ומתמלא במוטיבציה להמשיך. חווית הצלחה היא מאד חשובה בעיניי להתקדמות בעסק, וחוויה זו היא נגזרת מהיעדים שאנו מציבים לעצמנו.

זמירה: יש משפט שחוזר על עצמו באימונים שנכחתי בהם בחו”ל– “תקשיב לחונך שלך״ והתמקד בפעולות. Forever לעולם לא תאכזב את אלו שמתמקדים בפעולות. ברוב המקרים תפתיעו את עצמכם. אבל יש לזכור ש….
לרבים מאיתנו, Forever השפיעה ושינתה את החיים מקצה לקצה וכדי “לזכות” בזה יש צורך לפתח את הגישה המתאימה. זה לא קורה ביום אחד וחשוב מאוד להשתיק את הקולות בראש שמושכים לאי עשייה. אחד הכלים הוא להתמקד בכל בוקר בהלך-רוח נכון. המנהיגים הגדולים ביותר בעולם עושים את זה. והאמת היא שאף פעם אף אחד מאתנו לא יכול לדעת לאן הוא יכול להגיע כשהוא מקבל השראה.
מצאו לכם מקורות השראה ותגיעו למקומות שלא חלמתם עליהם.

אלו תחושות הקמפיין העולמי ״Be Resolute״ מעורר בך?

זמירה: בדצמבר נכחתי בהשקת הקמפיין ב-Success Day באנגליה, חשתי באולם את ההתלהבות ונדבקתי . נחישות היא חלק בלתי נפרד מהעשייה, “להוציא לפועל ” את ההחלטות שקיבלתי בחיים.
הצלחה זה לא מזל. הצלחה באה מגישה של “אין הנחות , תירוצים או התרשלות”, ולי באופן אישי אין פשרות בנושא מצוינות.
עם גישה של מקצועיות ומצוינות כל אחד יכול לגעת במקום הכי גבוה שהוא רוצה.

כיצד ״נחישות״ באה לידי ביטוי בעשייתך כמשווקת?

תמה:  בעיקר בהתמדה היומיומית. זה המפתח לעבודה. פשוט לעבוד ולעבוד ולעבוד. לא להיבהל או להיחלש מחוסר הצלחות. לא להיות “שפוטים” של הרגשות. להשליט את השכל על הלב. וגם כשאין חשק, ומצב רוח, יש להמשיך לעבוד ולפעול כי זה סוד ההצלחה בעבודה זו: התמדה לאורך זמן.

כיצד ״נחישות״ באה לידי ביטוי בעבודתך עם משווקים?

נחמה:  נחישות ודבקות במטרה זה דבר מדבק, ראיתי עם השנים שאנשים נחושים ממגנטים אליהם את האנשים הנכונים להצטרף אליהם לצוות שלהם כך שבאופן פלאי יש לי בצוות הרבה אנשים נחושים אפילו יותר ממני.

תמה:  אני מנסה להעביר להם את המסרים שאמרתי כאן. התמדה לאורך זמן, מטרות קטנות ומושגות, לא לוותר, לא להתבלבל, ולא לתת לספקות וחששות לנהל אותנו. אני נותנת למשווקים שאותם אני מדריכה הרבה אמון בעצמם, אמון בחברה, אמון במוצרים, ואמון שהם יכולים להצליח ובגדול.

זמירה:  הובלתי רבים להתקדמות ב-Forever ומחוצה לה והיו לי לא מעט אתגרים לעבור כשהאתגר הגדול ביותר הוא לעבוד עם אנשים ללא רקע או ניסיון ולהוביל אותם להצלחה תוך עקיפת המכשולים שהם הציבו לעצמם בדרך.
מי שמכיר אותי יודע שאני לא מוותרת כשהם עושים לעצמם “הנחות שנובעות מפחדים סמויים” או מספרים תירוצים. מבחינתי התפקיד שלי הוא לעזור להם להיבנות וכל כניעה לתירוצים היא בעיני מעילה בתפקיד שלי.
כשאני בוחנת לאורך השנים את אלה שהגיעו להישגים, אני רואה מאוד ברור שהם הצליחו לפתח “מידה של נחישות ומצוינות ” כל אחד בדרכו שלו. ג’ין ליץ אומרת – “אתה יכול שיהיה לך כסף או שיהיו לך תירוצים אבל אתה לא יכול שיהיו לך את שניהם. ”

היכן את רואה את עצמך בעוד 5 שנים ?

נחמה: מנהלת ספיר יהלום!

זמירה: מכפילה את העסק שלי ; מנהלת ספיר
רגל על רגל באקפולקו או קנקון…

תמה:  בעזרת ה’, אני מקווה להיות מנהלת נוסקת, ממשיכה בעבודה שאני עושה כיום, ושמחה בה. אני רואה את עצמי מנהלת עסק גדול יותר ועוזרת לאנשים רבים יותר להתפרנס בכבוד ולהגשים את עצמם. בעוד חמש שנים אראה מול עיניי משווקים רבים נוספים שזכו להיכנס לקבוצה שלנו וליהנות מעבודה נפלאה עם Forever.