נחמה מאיר, מנהלת נוסקת; תמה קופמן, מנהלת נוסקת; הודייה פיין, מנהלת נוסקת Senior EM; זמירה מרון, מנהלת בכירה Senior EM
אחת המתנות הגדולות ביותר שיש לבני האדם היא היכולת להמציא את עצמנו מחדש. וכן, משבר הוא הזדמנות מופלאה לצמוח ולגדול. העולם שאנחנו כבר מתעוררים אליו, הוא עולם חדש. אחר לגמרי מכל מה שהכרנו עד כה.
וזה בדיוק מה שאנחנו נדרשים לעשות עכשיו. להיות קשובים להזדמנויות החדשות הנקרות בפנינו, לאפשרויות השונות שמזמנות התחלות חדשות. האתגר הוא להבין שדווקא עכשיו זה הזמן לקחת את עצמנו צעד אחד קדימה: למכוונות, לשאפתנות, לחדשנות ולמחויבות.

ארבעת המשווקות המצטיינות לשנת 2020 חולקות איתנו במגזין זה כיצד כל אחד מהערכים האלו שימשו אותן בדרך שלהן להצלחה. קחו איתכם את ההשראה והמוטיבציה לשנה האזרחית החדשה ותנו לה להיות השנה הטובה ביותר שהייתה עד עכשיו.
אז מי אתם ב-2021?

תמונת המנהלות המנצחות לשנת 2021

שאפתנות

תמה קופמן
שאפתנות עבורי היא להתקדם כל הזמן, לא לעצור במקום. להציב כל הזמן מטרות ויעדים חדשים, להשיג אותם, ואז שוב להציב מטרות ויעדים חדשים ולהשיג אותם, וכך שוב ושוב. מה שמדהים בעבודה ב-Forever – שהשמיים הם הגבול, אין שום תקרת זכוכית שאי אפשר לעבור אותה, אין רגע שבו החברה מגבילה אותנו ואומרת ש”מכאן אין לאן לצמוח”. זה פשוט מסלול שאפשר להתקדם בו עוד ועוד, ללא הפסקה. אין דבר כזה כמעט בשום תחום. אצלנו תמיד יש לאן לשאוף!

הודיה פיין
שאפתנות היא רצון פשוט לגדול. וב-Forever תמיד יש לנו לאן להתפתח ולצמוח, כי תמיד יש את היעד הבא שאליו אפשר להגיע.
לפני 6.5 שנים התחלתי לעבוד ב-Forever – בהחלט אחת ההחלטות הטובות ביותר שעשיתי בחיים. החלטה ששינתה לי כל כך הרבה, גם בפן האישי, החברתי (הצוות שלנו הוא משפחה בשבילי, נוצרו לי חברויות מאוד מאוד משמעותיות כאן) וכמובן בפן הכלכלי.
שנת 2020 שנגמרה לה כל כך מהר, הביאה איתה צמיחה מטורפת גם בעסק האישי שלי וגם ב-Forever ישראל כולה.
כבר לפני 5 שנים הצבנו יעד של כולנו יחד לחצות את ה-5,000CC בחודש, וסוף סוף בזכות העבודה המדהימה של כל הצוותים בארץ ושל צוות המשרד הגענו ליעד הזה! זה מרגש כי זאת גדילה משמעותית שמראה שהעסק הזה יציב וגודל, ושיש כאן כל כך הרבה משווקים שעובדים ועומלים ומרוויחים סכומים גדולים בForever.
בפן האישי- הגעתי השנה ליעד שכבר 3.5 שנים אני עומלת לקראתו – מנהל נוסק, ומה המטרה העסקית שלי ב2021? לסגור מנהל ספיר כמובן.

זמירה מרון
מהותה של השאפתנות היא הרצון של האדם להתקרב אל השלמות, הכי גבוה שאפשר, ללא הנחות וללא פשרות. ערך שלדעתי הוא המנוע האפקטיבי ביותר למימוש החיים.
אני לא מבינה בינוניות ולא יכולה להתפשר עליה, זה לא קיים בראש שלי. אני מאמינה בסקרנות המאפשרת מציאת מקורות ההשראה וההצלחה, ומי שמכיר את התפתחות העסק שלי יודע שנסעתי לכל מרחק בחו”ל כדי להביא את הצוות שלי הכי גבוה שאפשר ב-Forever.
אני רואה שאפתנות כדרך חיים המכילה בתוכה מכוונות, מחויבות, חדשנות ובעיקר הלימה בין רצונותיי ומעשיי בפועל. אלה הביאו אותי להצלחות רבות ותמיד היו נר לרגלי.

Forever מאפשרת לאנשים רגילים להגיע להישגים בלתי רגילים.
רוב המנהיגים המצליחים, הן בארץ והן בעולם, הגיעו לשיאים של הצלחה אך ורק בזכות הרצון שלהם לנוע קדימה ולהיות הטובים ביותר שהם יכולים להיות. זה עניין של בחירה. השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו: האם אני נע בחיים במטרה לעבור אותם ללא התפתחות והתקדמות אישית, או שיש לי את האפשרות לכוון את מהלך חיי. האם אני בוחר להיות פאסיבי או להיות הכי טוב שאני יכול. שוב, זה עניין של בחירה.
את היעדים שלי ב-Forever כמעט השלמתי. השתקמתי בריאותית וכלכלית וגידלתי דור של מנהיגים. נכון להיום, השאיפות הגדולות שלי הן להמשיך להיות פעילה, ליהנות מבריאות ו”פרנסה עודפת”, כי בעיני קפיאה במקום או תקיעות זה מוות פסיכולוגי.

מכוונות

תמה קופמן
מבחינתי, מכוונות זה לזכור כל הזמן את המטרה שלשמה אנו עושים את מה שאנו עושים. אחרת “הולכים לאיבוד” ויש תחושה של בלבול וחוסר בהירות. Forever עבורי היא כלי כדי לחיות איך שאני רוצה. למשל, חשוב לי מאוד לעבוד מהבית, להיות בבית עם הילדים, ולא לצאת כל יום לעבודה. והעבודה ב-Forever מאפשרת לי את זה.
בנוסף, בעלי במקצועו, מלמד תורה ומחנך. זהו ענף שיש בו הרבה אידיאלים אבל- לא הרבה כסף. העובדה שאני ב-Forever מאפשרת לו להישאר בתורה ובחינוך, ולהתמסר לתחום הזה, כמו שאנחנו מאמינים, ולא לעבור לעבודה אחרת, מכניסה יותר. כך שבעצם על ידי העסק אני שותפה לאידיאל הגדול הזה. ובכלל, ב”ה יש לנו שבעה ילדים, שלומדים בישיבות ותלמודי תורה, מה שעולה לא מעט כסף, והעסק ב-Forever עוזר לנו לחיות כמשפחה גדולה, בכבוד, ללא מינוס בבנק ובהתאמה לעולם הערכים שלנו.

זמירה מרון
כשהתחלתי את העסק הייתי בחובות עצומים והעתיד לא נראה מזהיר. רשמתי על דף חמש סיבות למה להתחיל את העסק ב-Forever, כשהפוקוס היה על ההישגים שרציתי להחזיר לעצמי. אולם, בהדרכות ששמעתי בחו”ל הבנתי שיש בעסק עם Forever הרבה מעבר לכך: “להשפיע ולשנות את חייהם של אחרים”, והמשווקים המובילים היו תמימי דעים שזו הדרך הנכונה לבנות עסק גדול.
בדרכי עם Forever הייתי צריכה להתמודד עם אנשים שחיים אחרת ממני, שהבנה או גישה עסקית הייתה זרה להם לחלוטין. לא וויתרתי ולא עשיתי הנחות, גם כשהייתה התנגדות עזה וגם כשלא היה קל. שמרתי על “חוקי ההצלחה” כפי הכרתי אותם בעבר ואלו קיבלו חיזוק ב-Forever. אין ספק שהפוקוס “לשנות את חייהם של אחרים” נשא פרי. ב-Forever המנוע החזק ביותר להצלחה הוא המכוונות לשנות חייהם של אחרים.

הודיה פיין
אחד הערכים שהכי חשובים לי בעסק הוא שיהיה כייף לצוות שלי וגם לי כמובן לעבוד. שמחה וחיוך הם דבר עקרוני ובסיסי, גם לנפש וגם לעסק.
יש מחקרים שמראים שהסיבה המרכזית שבגללה אנשים נשארים בעבודה שלהם היא לאו דווקא גובה השכר כמו השייכות החברתית, וההערכה של הסובבים אותם אליהם.
חוץ מזה, כשטוב לנו, נעים לנו ואנחנו מחייכים, אנשים פשוט “נדבקים” אלינו: אנחנו נתפסים כאמינים יותר וכך יותר אנשים ירצו שנעזור להם עם המוצרים וכמובן יותר ירצו לעבוד איתנו, כי כולם רוצים להיות בקרבת אנשים עם אנרגיות טובות.
מהצד זה אולי נראה ש”יש לה מזל”, היא צירפה את האנשים הנכונים ועוד כל מיני מחשבות כאלו…
האמת היא שלפני 3.5 שנים, כשסגרתי את המנהל הבכיר הצבתי עוד קודם לכן את היעד של מנהל נוסק, וכל שנה עשיתי תכנית עבודה מסודרת כיצד אני מגיעה אליו. בכל שנה הייתי בטוחה שבאותה שנה אשיג את היעד הזה. מכל מיני סיבות בכל שנה זה עוד לא קרה, ובמקום לוותר החלטתי שאני מציבה לעצמי את היעד הזה, שוב ושוב. בניתי תכנית ברורה כיצד הגיע לשם, ושוב ושוב ושוב…
היו חסרים לי שני מנהלים- ובגלל שהמשכתי והמשכתי והמשכתי- סגרתי את המנהל הנוסק השנה עם שתי רגליים נוספות (4 רגליים של מנהלים נסגרו בשנה החולפת). וזה מרגש כי זה מראה שכשעובדים נכון עם תכנית עבודה מסודרת, עם מכוונות אמיתית – שזה אומר יעד ברור מול העיניים-תמיד תמיד תמיד מגיעים (לא תמיד אנחנו שולטים מתי נגיע). אז לעולם אל תתייאשו, תכנית העבודה שלנו לאורך זמן מעולם לא אכזבה אף אחד.
זאת מכוונות בעיני: לדעת כל הזמן לאן אנחנו הולכים, גם אם דברים משתבשים בדרך (ותמיד משתבשים). ממשיכים ללכת, עוברים מעל או מתחת או מוצאים כל דרך אחרת, אבל מגיעים.

חדשנות

תמה קופמן
אני חושבת שכשיש שינויים בעולם, אנשים מתחלקים לשניים: יש את אלה שמאבדים עשתונות, ויש את אלה שמוצאים הזדמנויות.
מצד אחד – אנחנו ב-Forever משתדלים מאד לבנות מודלים קבועים לפיתוח העסק, כדי שיהיה קל לממש אותם אצל משווקים רבים, כדי לאפשר “שכפול” של העסק, וכדי שמשווקים לא יצטרכו “להמציא את הגלגל מחדש”. יחד עם זאת, אסור לקפוא על השמרים, וחייבים למצוא כל הזמן דרכים חדשות ויעילות להתקדם. המורכבות הזו נכונה בכל שנה, ובעיקר בשנה זו, שנת הקורונה, שהעמידה אותנו בפני מציאות חדשה ומורכבת.
מבחינה מעשית, השינוי המרכזי הוא “לעבוד בשלט רחוק”. במקום מפגשים עם משווקים או עם לקוחות, העבודה עברה ל”זום”. זה התחיל בדיעבד אך עם הזמן למדנו שיש גם יתרונות גדולים בדרך העבודה הזו. גם השימוש בוואצאפ בדרכים שונות התפתח אצלי השנה, כדי לתת מענה לצרכים נוספים שהתעוררו השנה.

זמירה מרון
בעיני חדשנות בנויה מכמה גורמים: גמישות נפשית, כזו המאפשרת לאמץ רעיונות ושיטות טובים יותר או אחרים ממה שהכרנו קודם. חשיבה מחוץ לקופסה, לא רק בסיסמאות אלא במעשים. ובעיקר אומץ, אומץ לאפשר לעצמנו לחשוב באופן חופשי על מנת להגיע אל הפתרונות הטובים ביותר גם אם הסביבה חושבת ומתנהגת אחרת.
היות ובעבר היה לי עסק מאוד מצליח של טלמרקטינג זה היה מאוד טבעי לאמן את הצוות שלי לעשות את מרבית העבודה בטלפון. פריצת הדרך שלי הייתה לאמץ את “הדבר החדש” שנקרא וובינר. הפורמט שמצאתי היה GoToWebinar. את רוב האימונים והמצגות עשינו ב- Slide Share ואחר כך השתמשנו ב-GoToWebinar. כל זה היה כבר לפני כ – 15 שנה, כשכולם התרוצצו ברחבי הארץ אנחנו ישבנו בבית ורוב הזמן היה מוקדש לבניית העסק. היינו החלוצים בישראל, התקדמנו משמעותית באפקטיביות ובניצול זמן אופטימלי והתוצאות מדברות בעד עצמן.
בעולם של היום, שמשתנה בקצב של 1,000 ק”מ לשעה, אנו נדרשים לאמץ את השינויים אחרת נישאר מאחור. בישראל של ילדותי לא הייתה טלוויזיה וטלפון היה נחלתם של עשירים בלבד. היו לנו חברים אמיתיים, התקשורת בין בני אדם הייתה “שיחות” וצניעות וענווה היו ערכים נעלים. בישראל של היום לכולם יש סלולרי, יש רשתות חברתיות, הסלפי חוגג, אנשים מאפשרים הצצות לאורח חייהם, חברים הפכו לכרטיסים ווירטואלים, התקשורת בין בני אדם היא “הודעות” ונערות צעירות עם דינמיקה חושפנית הופכות לנשות עסקים מצליחות. ככל שהאדם חושף את חייו ואת האני שלו יותר כך יש לו יותר עוקבים ויותר פוטנציאל להצלחה.
WOWWW! לבני הדור שלי זו מהפכה רצינית. העולם השתנה לחלוטין וכל מה שהכרנו בעבר כבר לא כל כך רלוונטי.
לרבים מאיתנו “החשיפה” ברשתות החברתיות ומחוצה לה מהווה קושי מרכזי. בין אם זה מוצא חן בעינינו ובין אם לא, נכון להיום כולם הולכים לגוגל ו/או לרשתות חברתיות על מנת לאתר מידע על Forever ועלינו המשווקים. לקח לי 4 חודשים להתאמן לעשות שידור חי בפייסבוק ואני מודה שזה עדיין לא קל לי. אבל אני תמיד זוכרת איך הכרחתי את אמא שלי כשהייתה בגיל 81 להשתמש במחשב. היא הצליחה ונהנתה מזה מאוד. אם היא הצליחה, כל אחד יכול לעשות עוד צעד בדרך לקדמה.

הודיה פיין
השנה החולפת- שנת הקורונה- אילצה אותי ללמוד כלים חדשים שהיו רחוקים ממני עד עתה.
אני אוהבת מפגשים אנושיים, זה מייצר קרבה וקשר חי.
אמנם, בעת של סגרים ומיעוט מפגשים נאלצתי ללמוד את הכלים הטכנולוגיים ולהרים את כל העסק לממד חדש ווירטואלי: למדנו כצוות לעבוד דרך הזום. והיום אני ממש שמחה על האילוץ הזה כי מרחק הוא לא אתגר יותר, על כל מרחק פיזי מגשר המחשב. למדנו איך לייצר חווית עבודה משותפת ועזרה אחד לשני גם בצורה וירטואלית.

מחוייבות

תמה קופמן
המחוייבות באופן כללי היא היכולת לרוץ למרחקים ארוכים. להציב מטרה או שאיפה רחוקה – ולהשיג אותה בכל מחיר (כמעט). המחוייבות באה לידי ביטוי אצלי, בתכנון יעיל של השבוע, בהגדרת זמנים קבועים שהם זמני עבודה (ממש כאילו אני הולכת לעבודה במשרד ומעבירה כרטיס), במחוייבות לעזור למשווקים, לענות להם לשאלות ולקדם אותם בעסק. המחוייבות שלי היא גם מחוייבות להיות “מקצועית” – להכיר היטב את המוצרים ולשכלל כל הזמן את דרכי העבודה שלנו.
בעבר צירפתי משווקת שהיתה אמא במשרה מלאה, ועבדה בחינוך במשרה מלאה. היא הבינה שההתקדמות שלה ב-Forever תיקח יותר זמן בגלל הזמן המועט שעומד לרשותה. אף על פי כן, היא החליטה שהיא מתמסרת “בכל הכח”. עבדה בשעות הערב, גם אחרי יום עבודה מתיש, שינתה סדרי עדיפויות בחייה האישיים ובניהול הבית, כדי לפנות שעות נוספות לעבודה על העסק, וניצלה ממש כל שניה פנויה. בסופו של דבר ההשקעה, המחוייבות והמכוונות שלה – נשאו פרי. עוד מוצר נמכר, ועוד משווק הצטרף, ולבסוף היא הצליחה והגיעה לדרגת מנהל. על זה נאמר: “יגעת ומצאת – תאמין”.

זמירה מרון
האם אפשר להצליח ללא מחויבות – לא ולא.
מחויבות היא תחושת אחריות של האדם כלפי עצמו וכלפי זולתו. זוהי חובה מוסרית, שלנו על החלטות שוטפות שקיבלנו בקשר לעצמנו או הצהרות והסכמים שעשינו עם זולתנו.
ב-Forever המחויבות היא בעצם סוג של חוזה של בעל העסק, בעיקר עם עצמו ומטרותיו אבל גם עם הספונסר שלו, חוזה שבו הוא מתחייב לבצע פעולות הנדרשות בהווה ובעתיד.
מחויבות היא גם המעבר ממצב של ברברת למצב של עשייה ועמידה מאחורי ההחלטות שלנו.
לפני כ– 5 שנים עברתי הליך רפואי מאוד משמעותי. אין ספק שזה הציל את חיי אך גם השאיר אותי בהלם. לא צפיתי לזה. לאחר שבוע אשפוז שוחררתי לביתי. בלוח הזמנים היה קבוע מראש אימון כארבעה ימים לאחר מכן. האם וויתרתי על האימון? ברור שלא. דחיתי בראשי את כל המחשבות השליליות, הכרחתי את עצמי לעמוד מול 130 אנשים והדרכתי אותם הכי טוב שאני יכולה, כארבע וחצי שעות. רק למחרת האימון הרשיתי לעצמי להיות בעצב ולעכל את העובדה שהרופאים מגדירים אותי כחולה.
לקיחת אחריות ומחויבות הופכות להיות קלות אך ורק אם אתם באמת מחליטים לצמוח, משנים את הגישה שלכם ופועלים בהלימה מוחלטת לרצונות שלכם, זה “מיינד סט”.
כשמדובר בהתמודדות עם ה”מגבלה” שלנו, עם הסיפור שסיפרנו לעצמנו, יש הבוחרים להתעלם, לעצום עיניים, לוותר, וממשיכים לפעול באותה הצורה שפוגעת בהם. יש לזה מחיר.
השאלה המתבקשת היא, האם אתם מוכנים לשלם את המחיר המר של התקיעות? מחקרים מעידים שאלה המממשים את החלטותיהם ורצונותיהם הם אנשים מאושרים יותר.
הַחְלִיטו שכשלון אינו אופציה ואין דבר כזה “לא לעמוד ביעדים ותמריצים” . היו מחויבים להחלטות שקיבלתם ובעיקר, היו מאושרים.
לכל אחד יש סיפור, יש סיפורים שאנחנו מאמצים ללבנו, חוזרים עליהם שוב ושוב, באזני אחרים ובאזננו שלנו. מתרפקים עליהם, מזדהים איתם לחלוטין ולבסוף מאפשרים להם להגדיר את מי שאנחנו. אנו בונים למעשה מגבלה באישיות שלנו.
הסיפור הידוע הוא “אני לא מתאים למכירות”. שמעתי את זה כל כך הרבה פעמים. כשאני שומעת את הלהיטות בה משפט זה נאמר,
אני נפעמת מיכולת השכנוע והמיומנות של האדם “למכור” לי את הסיפור “אני לא מתאים למכירות.”
זה לא ישראלי. זה כלל עולמי. רוב המנהיגים דקלמו לעצמם את הסיפור הזה.
גם אני סיפרתי את הסיפור הזה בתחילת הקריירה שלי בעבר.
רוב אלה שמצליחים ועומדים היום על הבמות דקלמו את הסיפור הזה.צפו בהם, הקשיבו להם ותיווכחו ש-Forever מתאימה לכולם אבל לא כולם מתאימים את עצמם ל-Forever. ומה איתכם?

הודיה פיין
כשהתחילו הסגרים הייתה חוויה כללית שאין סיכוי בזמן כזה להרים את העסק, משווקים שאלו את עצמם כיצד נעבוד כשהילדים סביבנו… הרגשתי שאני מחויבת לצוות שלי ולפרנסה שלהם, לתת מוטיבציה ולהראות שאפשר בכל זמן לקום ולהתקדם. וזה רק רק רק תלוי בבחירה האישית של כל אחד מהם, וכמובן להתאים את הכלים שלנו לתקופה שכזו. מדהים לראות כיצד לא רק שלא ירדנו אלא צמחנו באופן מטורף כולנו יחד- Forever ישראל.
אסיים בסיפור על משווקת אלופה מהצוות שהחליטה להרים עסק גדול והתחילה לעבוד. במשך כמה חודשים טובים, כמעט שנה, העסק שלה לא התרומם, מכל מיני סיבות כאלו ואחרות. במקום להרים ידיים היא החליטה ללמוד ממה שלא עשתה נכון עד עתה וכל הזמן להשתפר ביחס לעצמה בלבד. היא המשיכה והמשיכה כל יום לעשות 5 שיחות צירוף. ואחרי כמה חודשים בהם זז הרבה, סוף סוף בחודש האחרון הצטרפו אליה 4 משווקים חדשים! והיא כמובן ממשיכה לעבוד. ברור לי שהיא תהיה מנהלת אלופה וענקית ותלמד את כל הצוות שלה איך לומדים מנפילות ואכזבות ולא מתייאשים. כמה זמן יקח לה? את זה אני לא יודעת.
למה חשוב לי לסיים דווקא בסיפור שלה? כי אני חושבת על כל המשווקים החדשים שהצטרפו בחודשים או בשבועות האחרונים שרואים כל כך הרבה משווקים שמגיעים לדרגת מנהל ב-3-4 חודשים, ולהם לוקח יותר זמן ולפעמים זה יכול להרגיש כאילו “לי זה לא יקרה”. אז שתדעו שלי לקח שנה וחצי, ועבדתי כל יום בשנה וחצי הזאת, ואני מכירה אנשים שלקח להם 3 שנים לבנות את המנהל שלהם וכעת יש להם מנהל שמניב עשרות אלפי שקלים בחודש כך שהם שכחו מזמן כמה זמן לקח להם. אז אין זה משנה כמה זמן ייקח לכם- כל זמן שתמשיכו לעשות ולהשתפר (קוראים לזה להתמקצע) – תגיעו.

נחמה ואילון מאיר
אין ספק שהשנה הזו תיזכר לעד כשנת הקורונה. שנה של סערה בריאותית, כלכלית וכמובן גם נפשית.
הרבה אנשים אומרים עכשיו: נוריד את הראש, וניתן לגל לחלוף…
או במילים אחרות- נחכה, ונבנה לעצמינו עסק מצליח אחר כך. הבעיה היחידה עם המשפט הזה, שכל מי שהיה אי פעם בים יכול להגיד לכם: כשגל אחד חולף, בדרך כלל מגיע אחריו עוד גל… ואם אתה רוצה ללמוד לשחות, אתה לא מחכה שייעצרו הגלים, אתה פשוט לומד לשחות בתוכם ומגלה שכאשר משתמשים במצוף, נושמים נכון וחותרים לכיוון הנכון אפשר אפילו להיעזר בגלים עצמם, ולהגיע לאן שצריך!
בשנה האחרונה למדנו כולנו שיעור במחויבות.
מחויבות לאנשים שבצוות איתנו, מחויבות לחלומות שלנו ומחויבות לעתיד שלנו. יצאנו מחוזקים מהגלים האלה, כמו שלא היינו מעולם.
כולנו עומדים כל יום מול גלים חדשים, אתגרים וסערות.
לפעמים קצת שורף בעיניים ולפעמים גולשים בחדווה על פסגת הגל.
מה שחשוב זה לא להיבהל מעליות ומורדות, ולהמשיך לחתור.